דוד אחי, זכינו והכרת שניים מילדינו. את עופר ומירב, גם אם לזמן קצר בלבד. עופר היה בן שלוש ושלושה חודשים ומירב הייתה בת שנה וארבעה חודשים כשנעלמת מחיינו. מאז נולדה לנו גם יפעת ומשלושתם יש לנו שישה נכדים ונכדות. לעופר שתי בנות, שהקטנה ביניהן נולדה השנה. למירב שני בנים וליפעת שתי בנות.

​

עזבת את האחים בעודם צעירים מאוד. ברבות השנים כולם נישאו. ותודה לאל, נולדו לך אחיינים מכולם. ביניהם יש בוגרים ונשואים, כמו ילדינו והילדים של מירה ושמוליק, שזיכו אותנו גם בנכדים. הצעיר ביותר הוא יובל החמוד של דרור. לליאורה, שובקת, יש כבר נינים רבים. אז אפשר לומר שחלום העליה לארץ ישראל המובטחת התגשם. השתרשנו בה יפה ותרמנו וממשיכים לתרום את חלקנו בבניינה. יש לנו משפחה לתפארת והענף שנגדע עם לכתך, החסיר ענף גדול ורחב מהצמרת שללא ספק יכול היה להתעלות על כולם    ולהאהיל על כולם.

​

אני רוצה להאמין שאתה רואה הכל מלמעלה וגאה בנו.