ספר זכרון לדוד אהרוני.
בהוצאת המשפחה
"דוד אהרוני"
"ב-6 באוקטובר 1973, ערב מלחמת יום כיפור, נמצא גדוד שריון 79 ברפידים. יממה אחת בלבד ממועד פתיחתה של המלחמה חדל הגדוד להתקיים ומרבית מפקדיו וחייליו נפגעו בניסיונותיהם להיחלץ לעזרת חבריהם באזור המעוזים שעל שפת תעלת סואץ. שרידי הכוח הצטרפו לגדוד 196 ליצירת גדוד 79 במתכונת החדשה.
ספרו של ברטי אוחיון - "נשארנו שם"
"סיפורו של גדוד השריון 184 במלחמת יום הכיפורים הוא אחד מסיפורי הגבורה יוצאי הדופן בתולדות המלחמה הזו. הגדוד, שכלל עם פרוץ הקרבות שתי פלוגות טנקים ופלוגת חרמ"ש אחת, חנה בגזרה המרכזית של תעלת סואץ, ועל לוחמיו הוטל להשתתף בבלימה ההירואית של העוצבות המצריות אשר צלחו את התעלה וחדרו לסיני."
ספרו של אהוד מיכלסון - "אבירי לב"
"מלחמת יום הכיפורים העמידה סיפורי גבורה רבים, אך אין דומה לקרבות הגבורה שניהלה חטיבה 14 בחזית תעלת סואץ. המלחמה ההיא הולידה ספרים רבים. ספר זה מביא את תיאורם המפורט והמדויק של קרבות השריון האכזריים ביותר בהיסטוריה.
ביום שבו פרצה המלחמה, 6 באוקטובר 1973, החזיקה החטיבה קו שנפרס לאורך 200 קילומטרים. היא עשתה זאת באמצעות 56 טנקים סך הכול ופחות מ-1,000 לוחמים בטנקים, בנגמ"שים ובמעוזים. אלה היו הראשונים שספגו את הצונאמי שפרץ מעברה השני של התעלה: יותר מ-90 אלף לוחמי חי"ר מצרים ו-1,020 טנקים שטפו את גזרת החטיבה, למעלה מ-2,000 קני ארטילריה כתשו אותה. אך היא שרדה. אחזה ושרדה. ואז יצאה החטיבה למתקפת הנגד, כבשה את "החווה הסינית", פתחה את "מסדרון הצליחה", חצתה את התעלה לתוך מצרים וביססה את אחיזתו של צה"ל בארץ גושן."
ספרו של אמנון רשף - מח"ט חטיבה 14 - "לא נחדל"
"זה היה קרב הטנקים האכזרי ביותר בהיסטוריה של מלחמות השריון" – כתב עליו אלוף ישראל טל, סגן הרמטכ"ל במלחמת יום הכיפורים.
"עוד לא ראיתי מימי שדה קרב כל כך אכזרי" – אמר עליו משה דיין, שר הביטחון במלחמת יום הכיפורים.
"זה היה הלילה הנורא בחיי. אני חי את הקרב הזה יום יום, לילה לילה" – אמר עליו אלוף משנה אמנון רשף, מפקד חטיבה 14 שהבקיעה את המערך המצרי בחווה הסינית.
"החווה הסינית הוא קודם כול סיפורם של הלוחמים: הטנקיסטים שלחמו עד הפגז האחרון; המפקדים שנותרו בודדים בצריח; הצנחנים שנפלו בניסיונות החילוץ של חבריהם לפלוגה; מפקדי הגדודים שנותרו עם חמישה טנקים בלבד ומפקד החטיבה שידע שגורל המערכה כולה תלוי בביצוע המשימה שהוטלה עליו. שעה אחר שעה מתאר המחבר את דרמת הקרב שנמשכה 72 שעות רצופות. את סיפורי הגבורה, זעקות העזרה קורעות הלב, אחוות הלוחמים וכאב הנותרים בחיים."
ספרו של אילן כפיר - "החווה הסינית"
"בוקר יום הכיפורים (6.10.73), עשר ושלושים בדיוק - אנו, חבורה של חיילי חרמ"ש מפלוגה י' גדוד שריון 79 המכונה "סופה" נקראים בבהילות לצאת מבית הכנסת של האוגדה ולחזור למחנה הגדוד. יצאנו מבית הכנסת בריצה, ועלינו במעלה התלול של גבעה שהפרידה בין מחנה האוגדה למחנה הגדוד. כבר מראש הגבעה בדרכנו מטה יכולנו לראות פעילות קדחתנית של חיילים על כלי הרק"ם. התייצבנו במשטח הנגמ"שים הפלוגתי והעמסנו על מנשאי הציוד פירטי ציוד אישיים. כעבור זמן קצר קיבלנו פקודה לנוע מערבה לכיוון התעלה."
ספרו של עֹפר דרורי - "פלוגה י' בסופה"
דוד
אהרוני