המפגש אורגן לזכרם של אהרוני דוד, בדרה יצחק, הרשדופר ראובן וטפלי גבי ז"ל.

שלא כמו בשנים קודמות, מזג האוויר השנה היה איתנו, מעונן חלקית עם קרירות ירושלמית.

נפגשנו בבית החייל – משפחה, חברים וחברים מהגדוד.

כמו תמיד המפגש היה עם הרבה התרגשות, לחיצות ידיים חיבוקים נשיקות .

בכל שנה יש אי ודאות לגבי מספר המשתתפים. גם השנה. לכן הייתה הפתעה גדולה ממספר המשתתפים הרב שהיה השנה, מה שהוסיף להתרגשות הכללית.

 

כולם מתיישבים באולם ואז עולה לבמה האיש החביב, המוכר לנו מתוכניות האוכל עם ה-"עין והחית", להרצות לנו על סבא רבא שלו, אליעזר בן יהודה, שלרובנו הוא מוכר כמחייה השפה העברית ואיש קצת מוזר, עם שיגעון לשפה העברית.

ההרצאה הייתה מרתקת, בשפה בהירה, מתובלת בסיפורים, שחלקם מצחיקים וחלקם עצובים, עם מידע שרק בני משפחה מכירים, שרטט לנו, גיל חובב, את דמותו הענקית של אב"י, את התקופה, הסביבה והאווירה בה הוא פעל.

 

במקרה או שלא במקרה נגעה ההרצאה לדוד, שאהב לקרוא והשפה בה דיבר וכתב הייתה מליצית ועשירה. וכמו ששרה שיתפה אותנו - החברות שלה אהבו לקרוא את המכתבים שהוא שלח אליה בגלל השפה בה הם נכתבו. דוד כתב גם שירים אך הם אבדו.

 

בהמשך סיפר דודי חלבי מחיילי גדוד 79 על ראובן הרשדופר החייל הביישן עם הבלורית, על השעות שבילו בעמדת השמירה על הפתיחות שנוצרה בשעות אלו וההתרגשות של ראובן מהחברה שהייתה לו ועל הקשיים להיפגש. בסוף השיתוף שלו אומר דודי "אני בטוח שאם ראובן היה חי היום, אז הייתי עדיין בקשר איתו" ובכך הוא מבטא את תחושת ההחמצה של החברות ושל האהבה שנגדעה באיבה.

 

פיני פז היה חבר ילדות של גבי טפלי והוא כתב על המפגש שלהם בבית הספר הריאלי בחיפה, על החברוּת, על דמותו של גבי כנער ועל הקשר החם שנוצר גם עם ההורים. שניהם בוגרי קורס קציני שריון  והיו באותו אזור ביום הראשון של המלחמה. פיני לא יכול היה להגיע למפגש, לכן ירון פיק (שהיה גם הוא קצין בגדוד) והכיר את גבי, הקריא את המכתב.

 

רמי מתן נציג הגדוד בירך על המפגש וציין שקיומו הוא לא מובן מאליו והוא צודק, המפגשים תלויים גם בעבודה של הארגון וגם בהיענות של המשתתפים.

 

החלק השני של היום היה טיול עם המדריכים מיקי כהן ושלומי לזמי, לשכונת נחלאות.

 

וכך יצאנו שתי קבוצות לשוטט בסמטאות שכונת נחלאות באווירה של חג הסוכות לחוש בעיקר את המקום ולשמוע סיפורים וקצת היסטוריה, להכיר את הדמויות שחיו שם, ולראות את המבנים המיוחדים.

 

תם יום ההנצחה בתחושה שזה היה מוצלח מהנה ומלא חוויות.

 

כאן המקום להודות לאלו שארגנו והוציאו לפועל את מה שהיה ולאורחים הרבים.

תודה לשלומי לזמי, שהתנדב להדריך ללא תמורה.

 

תודה מיוחדת לגיל חובב שמצא זמן בלו"ז מאוד עמוס לתת את ההרצאה, גם הוא ללא תמורה.